אני מכיר את הבן שלי, אני צופה בו גדל, אני אבנה משחק בשבילו. במיוחד עבורו. לפי הצרכים שאראה בהתבוננות בו. לפי התמורות שארצה שנפיק מהפעילויות. וגם אחשוב על עצמי.
לפני חודשיים פנו אלי מ-YNET בבקשה להתראיין לכתבה העוסקת בעצמאים העובדים מהבית. המראיינת הכירה את חן ובנוסף לשאלות על האתגרים שלי – שאלה איך זה לא מטריף אותנו לעבוד יחד כזוג. עד ששאלה את השאלה – לא חשבתי על כך,
בתחילת 2016 עזבתי את העבודה בה עבדתי כשכיר. זה היה מהלך שרבים (כולם) לא הבינו את פישרו וההגיון שלו. למה עזבתי ? רגע .. קודם קצת רקע. כשהגיע הזמן שלי ”להתחיל לגדול“ וללמוד לתואר אקדמאי כפי שמתבקש מכל יוצא חבר
התבוננות פנימה לפני שאתחיל לקשקש על מחשבות אקראיות שרצות לי בראש, ארצה להציג את עצמי, לא רק לקוראי הבלוג, אלא גם לעצמי. לאחרונה מצאתי את עצמי חושב יותר ויותר על זהות, הזהות שלי כאדם. למה לאחרונה?בגילאי ה-20 אנחנו בנסיקה, או
מי אתה? אני שמעון, נשוי לחן, אבא ליהונתן. גר בפתח תקווה (שהיא קצת כמו בירה – טעם נרכש) ,עצמאי ,גיימר, מעצב, יזם ובגדול מעופף תמידי. במה אתה מתעסק? יצירה אישית. אני אוהב לפרק דברים ולהרכיב דברים דיגיטלים. אני נוגע בתחומי
מכירים את זה שאתם באינטראקציה חברתית, מריצים לכם צחוקים, יש אווירה טובה, בירות, עניינים – ויש אחד בצד, שותק לו מקווה שיחלפו על פניו. אתם מנסים להיות נחמדים – לערב אותו, להפוך אותו לאחד מהחבר'ה, וכל נסיון מקבל תשובות קטנות
