הפעם ההיא || להיות מאסטר בתחומך

יריד אספנות, נשק קר וכלים חדי להב

זה אבא שלי

זה אבא שלי והוא אוהב סכינים. 

ביקש שאבוא איתו יום אחד לאיזה כנס קטן של המשוגעים לדבר במתנס בפתח תקווה, מה שיאפשר לנו גם קצת זמן איכות של אבא ובן. 

אני פחות מתחבר לסכינים, אבל היי למה לא – זה קרוב ואצא קצת מהבית. מעבר לסכינים אמר שיש מישהו מסוים שרצה מאוד שאפגוש. העיניים שלו זהרו בהערצה כשדיבר עליו (וקשה מאוד להרשים את אבא שלי).
כך הגענו ואכן היו שם סכינים וסכינאים מכל הסוגים. המפחידים הארוכים והתמתפלים, קפיצים ופרפרים, מאיימים או צנועים. מישהו אפילו הקים שם עמדת נפחות (?) שבה הלם בהרבה נחישות על להבים אדומים שזרקו אותי לסצינות מסרטי ימי הביניים.  נחמד. סבבה. חצי שעה ומיציתי.
ואז לקח אותי לעמדה קטנה שבה עמד בחור נעים וצעיר, בן 27, עם שולחן שבו מכר רק מוצרי גלם, לגמרי נחבא בין שאר השולחנות בהם הציעו מרכולות מרשימות של כלי משחית נוצצים.

וסכין . .

הבחור זיהה את אבא שלי והם התחילו לקשקש להם. אבי שאל אם אני יכול לצלם את הסכין הקטנה והתמימה בזמן שהוא מספר לי קצת על הבחור. בטון חברותי וזורם ואמר “בטח, תצלם, יהיה לך קצת קשה עם הפוקוס, אני אוכל קש עם זה לא מעט בגלל ההשתקפויות” אמר על סמך נסיונו בצילום מוצריו.

– הוציא כפפה לבנה ממשי, ובחרדת קודש פתח את הקופסא כדי לשלוף את הפריט. בסכין כזו לא נוגעים בידיים חשופות.

לבחור קוראים לי לרמן. והוא אהב סכינים. מגיל 15 למד לבדו לייצר ושכלל את הטכניקות שלו עצמו. את הכסף לחומרים ולציוד השיג מעבודה בנגריה בעבודה שכנראה עזרה לו בפיתוח כישורי ידיים ומסירות לעבודת כפיים הרבה יותר מאשר בחשבון הבנק.

היום – בגיל 27 , הוא אמן סכינים. הסטטוס שלו ב-אינפו באינסטגרם הוא Books are currently closed, ולא, לא כי הוא בחופש.
אלא כי רשימת ההמתנה למוצר שלו היא כ-חמש שנים, כן קראתם נכון, לקוחות נרשמים אליו לרשימת המתנה של חמש שנים כדי לקבל מוצר שחותמתו חרוטה בו.
אגב הסכין שדרכה אבא שלי הכיר אותו נמכרה ב-9000$ במכירה פומבית.

מתוך חשבון האינסטגרם של לי לרמן: @lee_custom_knives

ולמה זה מעניין אותנו? כי בניגוד למקצועיות – כאן נתקלתי במה זה אומר להיות מאסטר בתחומך. את יראת הקודש בה התייחס למוצר שלו ושהקרינה אלי מבלי שבכלל יש לי השכלה או הבנה כלשהי בתחום. את הפדנטיות הגדולה לשלמות של התוצרת שלו (אבא שלי סיפר לי שהיה בסטודיו שלו והוא הראה לו סכין שהוא לא מוכן לשחרר למכירה כי איזשהו זיפט שרק הוא מצליח לראות לא מדויק במיקרו מילימטר, למרות שבכל סטנדרט אחר הסכין עדיין ברמה אולטרא גבוהה- עבורו , זה לא מושלם, הוא לא יכול בינו לבין עצמו לרדת מהסטנדרט הזה). והצנעה – לא היה משפט אחד שנאמר ממנו על כך שהוא "הכי טוב" או "הכי איכותי". הוא פשוט אוהב את מה שהוא עושה, עם חיוך נעים וכנה. וזה מקרין הלאה.

עבורי- זה הזכיר לי וטוב שכך – משהו שניסיתי להדחיק זה זמן רב – אתה חייב לאהוב את המוצר שלך, ולא בקטע של “אני עושה משהו איכותי” – אלא בינך לבין עצמך, לאהוב אותו עד כדי כך שמבחינתך הוא התגלמות השלמות (למעשה השאיפה אליה, שתאפשר לך להתפתח ממוצר למוצר).

יש רגעים בהם אתה מקבל השראה, יש מעט מאוד רגעים בהם ההשראה היא כה חזקה שאתה מרגיש שנגעת בכוכבים. היום הרגשתי כך, מבחור מאוד חביב בן 27 שיוצק את כל האהבה שלו למוצריו.

גם בווידאו:

סוף

1 מחשבה על “הפעם ההיא || להיות מאסטר בתחומך”

  1. מוטי לזר

    לשמחתי הרבה, יש לי 3 פריטים מדהימים של לי- האמן המדהים, מתחילת דרכו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

רוצה עדכונים בנושאים דומים?
אפשר להרשם ואדע לעדכן :)

הגעתם עד כאן? זה לא מובן לי מאליו. תודה!
אהבתם? שנאתם? הסכמתם או חלקתם על? כיתבו לי בתגובות למטה.
ואם ממש התחברתם, או מכירים מישהם שזה רלוונטי עבורם אז תפיצו הלאה :)

פססססט … ! 

מכאן אפשר:

שיתוף ב facebook
שתפו אותי ;-)
שיתוף ב whatsapp
וואצאפו אותי ;)
שיתוף ב twitter
צייצו אותי      
שיתוף ב linkedin
לעמיתים { }       

באותו נושא

אולי יעניין אותך גם:

אני אוהב לישון. מאוד. אולי אף יתאים יותר לאמר – מתקשה בלהתעורר. ישנן פעמים שאפילו אני מצליח לקום, כי השמש לא ממש תחכה לי.
אם יש לכם ילדים, בטח כבר הייתם איתם בקטיף תותים / תפוזים / רימונים / שאר פירות השוק. עבורנו ההורים זו בעיקר דרך לספר לעצמנו סיפור על "הנה, הראינו לילדים אדמה מהי" – לשחק קצת בכאילו. הפעם החוויה הייתה שונה.
אנחנו לא אוהבים את הנסיעה הארוכה. עבורי ועבור חן הנסיעה הזו מייגעת וארוכה. עם זאת, לפחות פעם בשנה אנחנו עושים אותה כדי להנות מהמים הקרירים ומהיכולת לנקות את הראש למספר ימים.

בנושאים אחרים

מי אני , במה אני עוסק, למה בלוג ומה אפשר למצוא כאן. זהו סוג של פוסט הכרות, סלפי מילולי אם תרצו. מוזמנים להכנס ולהבין לאן הגעתם.
סקירה השוואתית לאח הקטן והחדש המאויק אייר אל מול אחיו הגדול המאויק פרו. האם המלך יודח מכס מלכותו?
אני מכיר את הבן שלי, אני צופה בו גדל, אני אבנה משחק בשבילו. במיוחד עבורו. לפי הצרכים שאראה בהתבוננות בו. לפי התמורות שארצה שנפיק מהפעילויות. וגם אחשוב על עצמי.
הדרכה מלאה על איך להכין טיימלופ: לופ שמופק מטיימלאפס. החל מתפעול הרחפן וצילום חומרי הגלם, דרך העריכה בתוכנות השונות ועד לסגירת סרטון משגע. ההדרכה גם בווידאו.
פעם פנו אלי מ-YNET בבקשה להתראיין לכתבה העוסקת בעצמאים העובדים מהבית. המראיינת הכירה את חן ובנוסף לשאלות על האתגרים שלי – שאלה איך זה לא מטריף אותנו לעבוד יחד כזוג. עד ששאלה את השאלה – לא חשבתי על כך.
כמה שמח זה עשה במשפחה שלי … נושלתי, אוימתי, אכזבתי, ובעיקר תסכלתי – זוג הורים שרצו רק בטובתי – בטרמינולוגיה של דור שהייתה שונה ב-180 מעלות משלי.
מכירים את ה-”לילד יש פוטנציאל“? תמיד היה פוטנציאל, והפוטנציאל תמיד נאמר כהמשך ל“הוא לא ממומש והוא צריך להשתפר“. הנה אנקדוטה – אף פעם לא עשיתי שעורים, לא היה לי חשק, היו לי דברים אחרים לעסוק בהם, דחיתי ודחיתי.
גלילה למעלה
shimonsays logo

רוצה ליצור איתי קשר?

אפשר ובקלות דרך הטופס המצורף, או לחילופין לפנות דרך אחת הרשתות: