אם יש לכם ילדים, בטח כבר הייתם איתם בקטיף תותים / תפוזים / רימונים / שאר פירות השוק. עבורנו ההורים זו בעיקר דרך לספר לעצמנו סיפור על "הנה, הראינו לילדים אדמה מהי" – לשחק קצת בכאילו.
הפעם החוויה הייתה שונה.
אנחנו לא אוהבים את הנסיעה הארוכה ההורים שלי מתים על אילת. יש להם דירה קטנה וחמודה שם שבה הם מתאכסנים מספר עשרוני בשנה, אילת עבורם היא מפלט ופינה חמה לחיידק הצלילות שהם דבוקים בו. הם כבר התרגלו לנסיעה ועושים אותה
יריד אספנות, נשק קר וכלים חדי להב זה אבא שלי והוא אוהב סכינים. ביקש שאבוא איתו יום אחד לאיזה כנס קטן של המשוגעים לדבר במתנס בפתח תקווה, מה שיאפשר לנו גם קצת זמן איכות של אבא ובן. לקפוץ לוידאו לחצו
אני אוהב לישון. מאוד. אולי יותר יתאים להגיד – מתקשה בלהתעורר, לא יודע למה, עובד על זה. ישנן פעמים כמובן שהמציאות מחייבת אותך להתיישר, השמש זורחת בשעה שלה ואם אתה רוצה לתפוס אותה , תצטרך להתאמץ. שבוע אחורה – באחת
הפעם ההיא שראינו את רמת החייל ריקה ויפה “יש הצגה ליוני בשבת, צריך להיות שם בתשע בבוקר” אמרה לי חן יום לפני. וזה כבר בא לי לא בטוב, שבת? תשע בבוקר? לנסוע? “טוב, לאן וכמה עולה”? “לא עולה, זה ברחוב”
