מאויק אייר בידינו – רשמים מפאנבוי של מאויק פרו

המאויק הכניס אותי עמוק ל-תחביב/עיסוק הזה של יצירת תוכן, בשם היצירה. בעיני הוא שינה את התחום של הצילום האווירי ברמה שהאייפון הראשון שינה את תחום הסמרטפונים.

אם יש מישהו שעונה להגדרה של פאנבוי של מוצר, אז אני פאנבוי של מאויק (פרו).

נראה שב-DJI הבינו שהם יושבים על ביצת זהב ומאז הדרך שלהם ברורה – להנגיש את עולם הצילום האוירי לכל הרמות.

זה התחיל מספארק שקסם מבחינת הגודל אבל במחיר חזק בשימושיות.
וממשיך עכשיו עם מאויק (אייר) שממלא כל חריץ פנוי של פלח שוק בטווחי המחירים.

לכל רמת מחיר יש מענה מ-DJI (ואני מניח שהמגמה תגדל דרומה וצפונה).
השחקן הטרי באסטרטגיה הזו הוא המאויק (אייר), שמתיימר לקחת את כל היתרונות של המאויק (פרו) ולהקטין אותן לגודל של ספארק.

האם הוא מצליח?

האם הוא נקרא כמו האח הגדול (פרו), מתנהג כמו האח הקטן(ספארק)?

האם DJI עושים עלינו עוונתא שיווקית?

ואם באמת דומה לאח הגדול, האם צריך את המאויק (פרו)?

סייגים-

לא היה לי הרבה זמן וההתנסות היא בסיסית ביותר.

לא בוצע כיוונון ראוי של המצלמה.

בגדול רציתי לקבל מושג על:
– ניידות ופשטות הפעלה

– התנהגות, ביצועים, יציבות (כהשוואה למאויק (פרו))

– התנהגות גימבל

– צילום ב1080 ב60FPS וב120FPS (משהו שמאוד חסר לי במאויק (פרו))

– צילום תמונות RAW

– טווח, האם הוא יותר דומה לספארק או למאויק. גם במובן של איך הוא בתחומי הטווח שכן יש קליטה.

החסכון במחיר ניכר מיד בהתחלה באיכות החומרים , מרגיש יותר כמו צעצוע.

הרגליים מתקפלות באופן מוזר ולוקח כמה נסיונות לזכור את זה.

הגודל מעולה, הוא פשוט קטנטן. לגודל השפעה ישירה על השימושיות שלו בכמה אופנים:

1- הוא יהיה איתך יותר זמן ועקב כך מגוון ותדירות השימושים הופך להיות מאוד רחב.

2- הגודל מאפשר לצלם בתוך מקומות צפופים יותר, זו יכולת מאוד משמעותית.

3- הגודל הקטן לא מאיים, ולא מושך תשומת לב שלילית מהסביבה

השלט בסיסי, ללא מסך.

הידיות של הג’ויסטיק מתפרקות ומאוחסנות בתוך השלט, גימיק חביב למזעור בשינוע.

מחסור בגלגלת הימנית לעומת המאויק (פרו) לקביעת exposure הוא משהו שמאוד חסר לי.

כשפתאום צריך לעשות את זה דרך האפליקציה זה הרגיש יותר מסורבל ופחות זורם.

מבחינת התנהגות וביצועים הוא הרגיש כפי שהיה מצופה מרחפן DJI.

עומד יציב, מגיב היטב, במצב ספורט גם טס מהר.

נוספו לו גם 2 חיישנים אחוריים (בנוסף ל2 הקדמיים כמו במאויק(פרו), אני פחות איש של חיישנים ולכן לא מתייחס אליהם. עבורי זה בהחלט היה יכול להיות שימושי בסביבות צפופות (שבהן המאויק אייר יכול להתאים כמו כפפה ליד).

אהבתי במיוחד את הכיבוי המיידי בהטייתו כשמנחיתים ליד (לא מומלץ, אבל כדאי לדעת).

מבחינת הסוללה , שרפנו 3, לא לקחתי זמנים אבל את המשימה שלשמה התכנסנו הספיקו לבצע. מאמין שבאזור ה10-15 דקות. משהו שעבורי הגיוני למשימה.

גימבל

הגימבל הוא גימבל 3 צירים, כמו ב(פרו) לעומת 2 בלבד בספארק וזה יתרון משמעותי בצילום בסיבוב.,

כן שמתי לב שלאורך זמן יש לו רעידות, אבל מאמין שזה ייפתר בעדכונים. גם ל(פרו) היו מחלות ילדות ולא מעט.

הנועל של הגימבל אוחד עם המכסה ולהתקן נוח ויעיל

הגימבל יושב בתוך תושבת שנותנת לו הרבה יותר הגנה.

כל האזור נראה פחות עדין ל”מגע כלשהו עם הסביבה” כמו הגימבל ב(פרו).

לא הצלחתי לעשות “פורטרייט מוד” – לא נראה לי שגם אפשר עם התצורה הזו של הגימבל.

פורטרייט מוד משמש אותי הרבה לצילומי פנורמות או צילומים שמיועדים מראש לרשתות החברתיות (ובכנות, לגביי, זה כל התוכן שאני עושה).

צילום וידאו –

בגדול אותן הגדרות, אותן אפשרויות.

ה(אייר) מקבל בוסט בmbps מה שנותן תוצרים בעלי יותר מידע לעריכה אחר כך. ניתן לראות במאויק לדוגמה כשמסובבים חזק את הזווית, פריטים מתחילים להשבר בתמונה. mbps גבוה יותר עוזר להמנע מזה.

העניין היותר מעניין שהייתי סקרן לגביו הוא הצילום ב-1080P.

במאויק (פרו) יש בעיה עם הרזולוציה הזו, היא יועדה לשידור למשקפיים ובלה בלה סיפור ארוך.

בפועל במאויק (פרו) מומלץ לצלם ב2.7K או ב4K.

כפרט מעצבן נוסף – ב1080P ניתן לצלם בFPS גבוה ואז להמיר לסלו מושן, אבל במאויק (פרו) הרי האיכות ב1080 פח.

רואים את המילכוד?

אבל הנה DJI למדו (יש שמועות שכבר במאויק (פרו) פלטינום העניין סודר) וה(אייר) מצלם 1080 כמו שצריך. כולל 60 FPS. כולל סלומושן של 120FPS.

וזה עבורי – יתרון משמעותי עבור ה(אייר) אל מול ה(פרו).

כי זה מאפשר לי תוצרים חלקים יותר וגמישים לעוד כל מיני קסמים עריכתיים.

פייר – מבחינת חבילה של צילום וידאו – המאויק (אייר) נותן תמורה שלמה וטובה יותר מה(פרו).

צילום וידאו בתנאי תאורה נמוכים? לא פה. גם לא במאויק פרו. (מי יודע, אולי מאויק 2)

RAW

אני מצלם סטילס בעיקר עבור מדיה חברתית.

אני נוהג לערוך, להרכיב, לבנות תמונות.

בנוסף, המצלמה של המאויק(פרו והאייר) היא בסופו של יום מקבילה למצלמפון. לפעמים צריך “לעזור” לה להיראות טוב.

צילום בRAW מאפשר לי גמישות מאוד גדולה בעריכת התמונה/תמונות.

חסרון תמיכה בRAW בספארק היווה חותם של חוסר רלוונטיות עבורי.

ה(אייר) כבר תומך בRAW (קובץ DNG) .

בחינה זריזה במחשב הציגה לי קבצים שדומים באיכותם לתוצרים ב(פרו) שאני רגיל לקבל.

היה אפשר לדייק יותר עם הפוקוס, ולהגדיר מאפייני תאורה מתאימים יותר בזמן הצילום, בהחלט משתווה בעיניי מבחינת צילום סטילס למאויק (פרו).

נקודה מיוחדת לDJI מגיעה על ההברקה של לשים 8GB אחסון מובנה ברחפן. נגמרו הימים של “שכחתי את הכרטיס”.

עד עכשיו פצצה. גם זול יותר. גם שימושי לא פחות. ובחלק מהדברים אפילו טוב יותר. יש לנו מאויק קילר???

ובכן לא בדיוק.

טווח.

בזה הוא יותר “ספארק” מאשר “מאויק”.

המבחן שלנו היה להגיע למבצר שנמצא 1.2KM בקו ישר חשוף לעין.
זהו אזור שאנחנו מכירים את התוואי שלו בע”פ כמעט,

מכירים יכולות אלחוטיות של שלל רחפנים (פאנטומים לדורותיהם,מאויקים,אינספיירים, ספארקים, רחפנים ממותגים אחרים) בהתייחס לנקודה.
OUT OF THE BOX , החלו הפרעות קליטה כבר ב200-400 מטר. ב-500-600 כבר איבודי תקשורת.

לאחר פריצת המיקום, מה הצלחנו להגיע למבצר (1.2KM) אבל כי ממש רצינו. הקליטה לא הייתה מיטבית, ולא הייתי מצליח לייצר משם שוטים אפקטיבים של וידאו לדוגמה. כדאי לציין שהחיבור בין הרחפן לשלט היה יציב ועקבי, אות הוידאו היה לאגי ומקוטע ורגיש מאוד למרחק.

העניין במאויק (פרו) הוא לא הטווח המקסימלי (הלא הגיוני לשימוש בעליל) שלו, אלא מה זה אומר על הקליטה שלו בטווח קצר יותר. במאויק (פרו) בנקודה ההיא אנו רגילים לשייט עם קליטה מיטבית. זה קריטי לשימושיות. אתה שם כדי לצלם יעפים מרהיבים ולא כדי להגיד ש”הנה הגעתי”.

ב-(אייר) האח הקטן, כבר מ200 מטר מרגישים שזה לא זה.

זו מערכת שונה והיא נלקחה מהספארק ולא מהאח הגדול (הפרו), זו עובדה לא קטנה בשיקולים.

אני אחכה לי למאויק 2 :).

אבל,

כרחפן ראשון בהחלט הייתי שוקל לקחת אותו על פני המאויק (פרו) , במידה והמרחק הוא לא פונקציה זה אחלה של מכשיר חכם שגם יודע להוציא תוצרים שהמאויק (פרו) לא יכול.